עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
נושאים
אהבה  (2)
פחד  (2)
ארכיון

נפילות באמצע

08/08/2017 00:51
בלה בלבלה
החיים מתנהלים על מי מנוחות, הכל זורם לכיוון שאני רוצה, הקריירה ההנאות הטיולים היציאות,
וברגע אחד הכל משתנה, רגע אחד שהגוף מתחיל לאותת שזהו נשבר לו, נשבר לו מהימים עמוסי העבודה,מהלילות בלי שינה,
נמאס לגוף כשהוא לא מוזן ואין לו דלק שיעזור לו להמשיך הלאה,
אז הגוף נשבר ומגיע לאשפוז, והמילים של הרופא שמכאיבות יותר מהכאב, אז אין דרך חזרה וצריך להשלים עם העובדה מה שהלך לא יחזור,
ואני כבר לא אהיה כמו פעם, ואין יותר טיולים ואין יותר רכיבות על סוסים ואין יותר יציאות, כי הגוף הרוס, ונשאר רק להשלים עם המצב,
אבל הראש מסרב להרפות ממה שהייתי אז, ושב כל לילה להזכיר לי מה הייתי ומה אני עכשיו,
והכאב שלא מרפה גורם לדמעות לצאת אבל אין לי דמעות כי הן לא קיימות והלב נמחץ בידיעה שעכשיו אני צריכה להסתגל לעולם חדש,עולם שבו כל תזוזה כואבת והמרשמים לתרופות ארוכים והימי עבודה מתקצרים ולצאת עם החברים פתאום זה סיוט כי לא בכל מקום אפשר לשבת,והטיפולים הארוכים והכואבים, והמילים של הרופא שלא מעודדות, והפחד, הפחד לא להגיע לאשפוז שוב, לא לחזור לכיסא גלגלים לא ללכת עם הליכון ברחוב כשכל המבטים מופנים לכיווני,ולא אני לא רוצה מקל הליכה וגם לא קב!!! כי אני לא מוכנה להשלים עם העובדה שהפכתי לנכה,
אז אני לא ממלאה את הטפסים לביטוח לאומי ולא מוכנה ללכת למרפאה לבדיקה כי אני לא רוצה את התו, אני רק רוצה את החיים שהיו לי לפני בחזרה,לא רוצה להיות תלויה אי רוצה להיות עצמאית בחזרה, ועכשיו גם מתחילה להגיע שנאה, שנאה לגוף שלי שככה בגד וריסק אותי ככה באמצע החיים באמצע הפריחה, שנאה מהפחד ומהסיוטים של אותו יום שבו החיים שלי התהפכו, אני בקושי זוכרת משהו מאותו יום כי דחפו לי כל כך הרבה משככי כאבים כי שום דבר לא עזר, שנאה כלפי עצמי שאני לא מוכנה להשלים עם המצב, והכעס הזה כלפי מי שיושב למעלה וגזר עלי ביום אחד להפוך למה שאני עכשיו.
אז כן, אני מרימה ידיים ביאוש כי עוד לא מצאתי בשביל מה לחיות כי כל מה שמוכר פשוט נעלם, היה וכבר לא יהיה עכשיו צריך להתחיל הכל מהתחלה,
למצוא תחביבים חדשים עבודה חדשה אהבה חדשה, אבל אני לא בגיל אני כבר מבוגרת!!! 
אני רק רוצה להניח את הראש על הכרית ולהתעורר לבוקר בלי כאב, לבוקר כמו שהיה אז.
אז שיהיה לנו יום בלי שנאה עצמית יותר
בלה.
edyaIM AL
כתיבת תגובה:
שמכם:

אימייל:

קישור:

תגובה:


הקלד את המספר המופיע בתמונה: